בתיה ציבוקמאכר
בחור אחד מבני ברק עזב, לצערנו, את היהדות ועבר לגור אצל בן דודו החילוני. המצב הלך והחמיר, עד ש הגיע לידי כך שהבחור התארס עם אישה לא יהודייה. אחיו כעס מאוד וניסה להשפיע עליו שיבטל את האירוסין, אך שום דבר לא הצליח. הצליחו רק לשכנע אותו לבוא לשבת אל הוריו ולדבר איתם על הכול, לפני שיעשה את הצעד האחרון. כמובן, השבת הזאת תהיה "בתנאים שלו".
את יום שישי בערב הוא בילה עם סיגריה במרפסת, ואת שבת בבוקר — עם אייפון. במשך היום הציע לו אביו ללכת איתו לשיעור של הרב אהרן לייב שטיינמן, זכר צדיק לברכה.
ולמרבה הפלא, הבחור הסכים. אחרי השיעור ניגש האב עם בנו אל גדול הדור כדי לאחל לו "שבת שלום", וסיפר לרב שלצערו בנו אינו שומר שבת.
הרב שטיינמן הביט בבן ושאל: "כמה זמן אתה כבר לא שומר שבת?"
הבחור השיב: "שנתיים".
"והאם במשך הזמן הזה היו לך הרהורי תשובה?"
"כן, בערך 4 פעמים".
"ובכל פעם, במשך כמה דקות חשבת על זה?"
"בערך 10 דקות".
"אה, אם כך, במשך 40 דקות בשנתיים האלה היית "במקום שבעלי תשובה עומדים, הצדיקים הגדולים ביותר אינם יכולים לעמוד". ולכן אני מקנא בך. שבת שלום!"
הבחור חזר הביתה, לדירתו של בן דודו, אבל דברי הרב לא נתנו לו מנוח. הוא ביטל את האירוסין, וכיום הוא שוב יהודי שומר מצוות, ברוך ה'.
שאלו אותו: מה בכל זאת גרם לך ללכת לאותו שיעור, הרי כל השבת עישנת והיית שקוע בטלפון?
הוא השיב שכשהיה בכיתה 4, לקחו את כל הילדים להיבחן אצל הרב שטיינמן. המורה שלהם ביקש שישאלו את הילדים שאלות קלות. הרב שאל, וכל הילדים ענו, והוא נתן לכל אחד סוכרייה. כשהגיע תורו של אותו ילד, הוא לא ידע את התשובה לשאלה. אז הרב שאל אותו שאלה קלה עוד יותר, אבל הוא שוב לא ענה, וכך שלוש פעמים... בסוף המבחן יצאו כל הילדים מהחדר, ולכל אחד הייתה סוכרייה.
הרב שטיינמן ביקש מהילד שלא ענה על השאלות להישאר, ואמר לו:
"בתורה ובחיים היהודיים אנחנו מקבלים שכר על ההשתדלות, ולא על התוצאות.
כל ילד השתדל לענות על שאלה אחת, ולכן כל אחד מהם קיבל סוכרייה אחת, ואילו אתה ניסית לענות על שלוש שאלות, ולכן תקבל שלוש!"
והוא הושיט לו 3 סוכריות!