הרב שמחה כהן
ההבדל ברמת השותפות הרגשית בין הבעל לאישה גורם לקשיים רבים ביחסים ביניהם.
לאישה יש צורך חזק לתאר ולספר לבעלה על בעיותיה, ובכך לערב אותו מבחינה רגשית ולקשור אותו אליה. ואילו הבעל, בדרך כלל, אינו אוהב לשתף את אשתו בבעיותיו, משום שתכונות השותפות אצלו בולטות פחות.
לכן על הבעל להבין ששיחותיה של אשתו על בעיותיה נובעות מתחושת קשר חזקה, ולא מאנוכיות, כפי שרבים חושבים — כאילו כל מחשבותיה נתונות לעצמה ולבעיותיה, והיא אינה מתחשבת בו ומספרת לו על בעיותיה בשעה שיש לו די בעיות משלו.
ראוי לציין שככל שהאישה קשורה יותר לבעלה, וככל שהיא מרגישה יותר את אהבתו ובטוחה בה, כך היא נוטה יותר לשתף אותו בבעיותיה ובקשייה.
נשים רבות מספרות שהן מרגישות קשר ואהבה כשהן ״מעמיסות״ על בעליהן את בעיותיהן. מכאן שהאישה רואה ב״העמסה״ של בעיותיה על אדם אחר ביטוי לקשר חזק, ולכן היא נפגעת לא פעם כשבעלה אינו משתף אותה בדאגותיו.
לדעתה, הדבר מוכיח שהוא אינו אוהב אותה ואינו בוטח בה, בעוד הבעל משוכנע שזה דווקא מוכיח עד כמה הוא אוהב אותה ומגן עליה, מתוך רצון שמצב רוחה יהיה טוב ולא ייפגע מדברים שליליים, וכלל לא משום שאינו רואה בה שותפה נאמנה לחיים.
התחושה הנפלאה של האישה כשהיא מספרת לבעלה על בעיותיה, והקושי הרגשי של הבעל להקשיב להן, מהווים אחד הביטויים העזים ביותר לניגוד שבין רגשות הגבר לרגשות האישה.