הרבנית חוה קופרמן
נמשיך לנתח את ספרו של הנביא זכריה. נתעכב על שני קטעים מעניינים (נבואות), העוסקים בסוסים.
הקטע הראשון מופיע בפרק הראשון (פסוק 8). נאמר בו: ״ראיתי הלילה: הנה איש (מלאך) רוכב על סוס אדום, והוא עומד בין ההדסים שבגיא, ומאחוריו — סוסים אדומים, ערמוניים ולבנים״. את הקטע השני אנו קוראים בפרק 6 (מפסוק 1 עד פסוק 8), שבו מדובר כבר לא רק על סוסים, אלא גם על מרכבות. ״...והנה ארבע מרכבות יוצאות מן הגיא שבין שני הרים; וההרים האלה — הרי נחושת. במרכבה הראשונה — סוסים אדומים, ובמרכבה השנייה — סוסים שחורים, ובמרכבה השלישית — סוסים לבנים, ובמרכבה הרביעית — סוסים מנוקדים, אפורים. וקראתי ואמרתי למלאך שדיבר איתי: מה אלה (מה משמעות המראות האלה), אדוני? והשיב המלאך: אל ארבע רוחות השמים הם יוצאים, לאחר שעמדו לפני אדון כל הארץ. הסוסים השחורים שבאחת המרכבות יוצאים אל הארץ הצפונית, והלבנים יצאו בעקבותיהם, והמנוקדים יצאו אל הארץ הדרומית. והאפורים… ביקשו רשות ללכת, להתהלך בארץ. והוא אמר: לכו, התהלכו בארץ, והם התהלכו בארץ. והוא קרא אליי בקול רם ואמר לי כך: ראה, היוצאים אל הארץ הצפונית השקיטו את רוחי בארץ הצפונית״.
כפי שכבר ציינו לפני שניגשנו לניתוח ספר זכריה, נבואתו סבוכה ומעורפלת. גם זכריה עצמו אינו מבין את חזיונותיו. הוא תמיד פונה למלאך בשאלה: מה זה? והמלאך תמיד מסביר. אצל אף אחד מן הנביאים האחרים איננו מוצאים דבר דומה.
יש פירושים רבים הבוחנים את נבואות זכריה על כל פרטיהן. בדרך כלל דעותיהם של המפרשים השונים מתנגשות זו בזו, מתווכחות… לא ניכנס יחד לכל זה לפרטי פרטים, משום שאנו סוקרים את הספר באופן כללי.
אם כן, הנביא אומר: ״ראיתי הלילה...״ הלילה הוא סמל לגלות. בחזיונות מופיעות נוסף על כך ארבע מרכבות וסוסים בארבעה צבעים, ומכאן שהנבואה עוסקת בארבע גלויות.
אבל מדוע מראים לנביא בפירוט רב כל כך את צבעי הסוסים? בנבואה הראשונה הסוסים אדומים, ערמוניים ולבנים. בשנייה מופיעים סוסים שחורים, וכאן הסוסים כבר אינם מופיעים בפני עצמם, אלא רתומים למרכבות.
בשתי הנבואות מוזכרים ראשונים הסוסים האדומים, ושלישיים — הלבנים; הסוסים השניים בנבואה השנייה שחורים, ובנבואה הראשונה — ערמוניים (בצבע אדום־חום). הצבע הערמוני והצבע השחור קרובים מאוד, משום שצבעו של דם קרוש הוא תמיד שחור.
בנבואה הראשונה אין סוסים מנוקדים, אפורים; הם מופיעים רק בנבואה השנייה (ככל הנראה אלה סוסים אפורים מנומרים). כמובן, גם לשילוב של שני הצבעים יש משמעות סמלית משלו, וננסה להבין אותה.
ארבע המרכבות וארבעת צבעי הסוסים הם סמלים של ארבע רוחות השמים, וגם סמלים של ארבע המלכויות שעתידות לשעבד את עם ישראל.
למעשה, נבואת זכריה מדברת על אותו הדבר שעליו הזהיר הנביא דניאל, שהצליח לפענח את המידע בחלום שראה המלך נבוכדנצר. (הצלם שהמלך ראה בחלומו, בעל ראש זהב, זרועות כסף, גוף נחושת, רגלי ברזל וכן הלאה.)
הצבע האדום של הסוסים הוא בבל. הצבע האדום מסמל שמלך בבל החריב את בית המקדש הראשון ושפך דם רב. בעולם העתיק היו הסוסים סמל למלחמה. המרכבות — על אחת כמה וכמה. הצבע השחור של הסוסים הוא סמל לפרס, שתחת שלטונה ודיכויה השחירו פניהם של היהודים (פרס היא שהתכוונה להשמיד את כל עם ישראל). הלבן הוא צבעה של יוון, ה״נקייה״, היפה והמתקדמת במדע ובפילוסופיה. אבל כשאדם מתבייש מאוד במשהו, הוא תחילה מסמיק ואחר כך מחוויר עד שהוא נעשה לבן. היוונים לא הרגו את היהודים, אך ניסו ליוון אותם. הם לא הכירו בקדוש ברוך הוא ועשו בקודשינו דברים שגרמו לנו להחוויר.
הצבע האחרון — אפור מנומר. השילוב של שני הצבעים מקביל לנצרות ולאסלאם (זו הגלות הרביעית שלנו). שני צבעים, משום שבעולם שולטות לא דת אחת, אלא שתי דתות.
הגאון מווילנה אומר שהמרכבות מסמלות, בין היתר, את הטבע הדומם, שהאדם כאילו מפיח בו חיים — זו היכולת שלנו לשלוט בטבע, לשנות אותו כרצוננו (לגרום לדבר שאינו נע לנוע). הסוס מסמל את העובדה שאנו משתמשים בטבע כפי שהוא, בלי לשנותו, אלא רק להתאים אותו לצורכינו.
במצרים, בבבל ובמלכויות אחרות ששלטו ביהודים בזמן הגלויות השתמשו גם בזה וגם בזה. משום כך יש בנבואות גם סוסים וגם מרכבות. (זכרו: כשהמצרים רודפים אחרי היהודים שיצאו ממצרים, הם רודפים אחריהם במרכבות רתומות לסוסים).
יש אנשים הסבורים שאם רואים בחלום סוס דוהר, זה לא טוב, מפני שהסוס הוא סמל למלחמה.
בפעם הבאה ננסה יחד לבחון את הקשרים וההקבלות שנבואת זכריה עשירה בהם.
המשך יבוא