הגאון הרב אייזיל חריף, אחד מגדולי הדור, הגיע לוולוז׳ין כדי למצוא חתן לבתו.
כיוון שלא היה ביכולתו לבחון את כל תלמידי הישיבה, שאל באוזני כולם שאלה קשה ביותר והכריז שמי שימצא לה תשובה יהיה חתנו.
ימים ולילות עמלו הבחורים כדי למצוא פתרון לשאלה — מי לא היה רוצה להיות חתנו של הרב… תורים ארוכים השתרכו ליד דלת חדרו של האורח; התלמידים המצטיינים ביותר הציעו לו את תשובותיהם, אך אף אחת מהן לא זכתה לאישורו.
כעבור כמה ימים יצא הרב אייזיל לביתו בידיים ריקות.
לאחר שכרכרתו התרחקה מעט מן העיר, שמע העגלון מאחור קריאות: “עצור! עצור!” אחד מתלמידי הישיבה, הרב יוסף שלופר, ניסה להשיג את הכרכרה בשארית כוחותיו.
“רבי!” אמר, כשהוא מתקשה להסדיר את נשימתו, “התשובה!”
“מצאת תשובה לשאלתי?” שאל הרב אייזיל.
“לא, אבל אני מאוד רוצה לדעת אותה!”
הרב חייך.
“אתה מתאים לי! רק אהבת תורה טהורה גרמה לך לרוץ אחריי. לא הבחינה ולא הכבוד העסיקו אותך — רק הצמא לתורה. בך בחרתי — אתה תהיה חתני!”
תרגום: הרב מ. גאפט