הרבנית לאה גנס
מה יכול לעזור לנו להתפייס?
קודם כול צריך ללמוד להקשיב ולהבין זה את זה. לא להיגרר להסלמת המתח, אלא לעצור את עצמנו ולנסות להקשיב למה שבעצם מנסים לומר לנו. לא פעם משהו שמרגיז אותנו מדליק אותנו בן רגע. צריך לזהות את הרגע הזה ולא לתת לעצמנו "להידלק". לנסות להקשיב לבעל באמת, שהרי בסופו של דבר גם זו דרך לכבד אותו — לתת לו אפשרות לדבר ושיקשיבו לו (ויבינו אותו). לא נפסיד דבר אם נקשיב לדעה הפוכה משלנו. אם אחר כך יתברר שדעתו של הבעל בעצם אינה מנוגדת לדעתנו, ופשוט לא הבנו נכון — מה טוב. ואם היא באמת הפוכה לחלוטין, אפשר לחפש פשרות. אבל בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בכל דיון הוא חילופי דעות חופשיים, ללא דעות קדומות וללא יחס מזלזל.
סיפורם של בת שבע ואפרים ממחיש היטב מה פירוש הדבר.
«אפרים, קום!» אין תשובה. «אפרים, קום כבר, זמן התפילה מתקרב! תפילה בזמן חשובה מאוד!» אין תגובה. «אפרים, כבר איחרת פעמיים השבוע!» דממה מוחלטת. «חשבתי שאתה תלמיד חכם, עילוי בישיבה שלך!» — הדברים האלה נאמרו בנימה של ייאוש ואכזבה. זה סוף סוף הקים את אפרים מהמיטה. הוא קפץ ממנה, פגוע, והתשובה כבר הייתה מוכנה בפיו: «בישיבה היו לי הרבה משגיחים (מי שמשגיח על דמותם המוסרית של התלמידים), אבל לא חשבתי שכשאתחתן אקבל עוד אחד — המחמיר מכולם!»
לעיתים קרובות נשים נעשות «משגיחות על דמותם המוסרית» של בעליהן:
האם הבעל הלך לתפילה, האם למד היום וכמה למד, כמה תשומת לב הוא מקדיש לילדים — ואיזו תשומת לב. נדמה לנו שאנחנו דורשות את הדבר הנכון, מנסות להביא למעשים טובים — אבל התוצאה הפוכה מזו שרצינו להשיג.
בת שבע שקעה במחשבות. אכן, לאחרונה בעלה שומע ממנה בדיוק דברים כאלה: פוגעים, משפילים את כבודו. היא החליטה לשנות את התנהגותה — והאווירה בבית נעשתה מיד קלילה ונעימה יותר, מקבלת יותר. אפרים, בלי שהבחין בכך בעצמו, יצא מהבית בזמן, שמח ומרוצה.
לפעמים אנחנו «מגזימות» בשאיפה להדריך את הקרובים לנו בדרך הנכונה, ומתחילות להשיג מטרות טובות באמצעים מזיקים: השפלות ותוכחות. מלבד חוסר התועלת שבהם, הם גם מזיקים מאוד, והתוצאה הפוכה לחלוטין מן הרצוי. אפשר להשיג את אותו הדבר בדרכים שקולות ורגועות יותר, ואז דברינו יתקבלו בלב.
המשך יבוא
הכינה גב' זיסי סקרז'ינסקיה