בתיה ציבוקמאכר
פייסבוקטרפת – סוג של הפרעה עצבית עם מרכיבים מאניים ועם עיוות חלקי או מלא של האישיות (במקרים חמורים).
נחלקת לדרגה קלה, בינונית, קשה וקשה ביותר.
דרגה קלה של פייסבוקטרפת
תדירות הביקורים בפיד: כל המטלות הושלמו, אציץ לי בפיד, אראה מה יש שם מעניין.
שינויים באישיות, כפי שהם משתקפים ביחס לפייסבוק: «זה מגעיל, כמובן, אבל…». «אני רק אציץ לרגע, אולי א׳ כתב משהו חשוב/מעניין»
היחס לחסימות: עצם קיומה של חסימה מעורר תחושה לא נעימה, כמו שן כואבת.
דרגה בינונית של פייסבוקטרפת
תדירות הביקורים בפיד: נכנסים לפייסבוק בתדירות של שחרית-מנחה-ערבית, והדיוק וההתמדה גדולים בהרבה מאשר בתפילה אמיתית.
שינויים באישיות, כפי שהם משתקפים ביחס לפייסבוק: «פייסבוק הוא מקום שיש בו הרבה אנשים מעניינים!». «שם יש לי תקשורת אמיתית». «הזמן שאני מבלה בפייסבוק מועיל לי». «איפה הייתי מגלה את זה אלמלא פייסבוק?»
היחס לחסימות: קיומה של חסימה נתפס ככישלון אישי, כהוכחה לנחיתות אישית.
פייסבוקיטיס בדרגה חמורה
תדירות הביקורים בפיד: פייסבוק פתוח בלי הפסקה; הטלפון מגעגע מדי שנייה עם הודעות.
שינויים באישיות, כפי שהם מתבטאים ביחס לפייסבוק: במצב חמור, הפייסבוקיטיס דוחקת הצידה אפילו את הגוגליזציה של המוח. התסמין הוא התגובה למידע חדש/לחוסר במידע – במקום «צריך לחפש בגוגל» מופיע «תכף אבדוק/אשאל בפיד/בקבוצה בפייסבוק»
היחס לחסימות: חוסר האפשרות לשתף משהו בפייסבוק גורם לתסמיני גמילה; החיים קופאים; המבט הקודח ננעץ בשורת ההודעות של שירות התמיכה, תוך ספירת השעות עד תום החסימה.
התיאור הזה אינו מתיימר להיות ממצה או אקדמי. חקר הפייסבוקיטיס נמשך, והמידע על התסמינים מתרחב עם כל עדכון של פייסבוק. כל המעוניין יכול להצטרף לחקר התופעה באמצעות תצפיות סדירות על... עצמו.
כיום מוכר למדע רק סימן אחד שאין עליו עוררין להיעדר פייסבוקיטיס אצל אדם: היעדר חשבון פייסבוק.
נ.ב.: תיאור של פייסבוקיטיס בדרגה חמורה ביותר אינו מובא בשל השפעתו הטראומטית.
נ.ב.ב.: עד תום החסימה בפייסבוק נותרו 42 שעות...