בתיה ציבוקמאכר
אנשים שואלים לעיתים קרובות: מדוע הקב״ה שולח לנו אסונות כאלה? איך יכול היה לאפשר ליהודים צדיקים לסבול כל כך? מצד שני, לעיתים קרובות האירועים הטובים וההצלות המופלאות שקורים לנו נתפסים כ… מזל, צירוף מקרים אקראי וכדומה.
ננסה להבין זאת באמצעות סיפור שהתרחש בזמננו בארצות הברית.
השעה 3.30 בלילה. הרב מרדכי סולטן התעורר מתחושת כאב חד בחזה. הוא לא הבין מה קורה לו. מעולם לא חש כאבים כאלה קודם לכן. למרות זאת, הרב סולטן העיר את אשתו וביקש ממנה להזעיק את ״הצלה״ (שירות הצלה יהודי בינלאומי של מתנדבים). היא התקשרה ואמרה למוקדן: ״בעלי חש כאב בחזה. הוא לחוץ מאוד… שלחו אלינו מישהו״. המוקדן השיב שישלח אמבולנס… וכעבור חצי דקה בלבד דפק צוות ״הצלה״ על דלתה של משפחת סולטן.
לאנשי הרפואה היה ברור שהרב סולטן במצב קשה. אבל מה בדיוק הסיבה לכך?
למרבה המזל, לצוות ״הצלה״ היה מכשיר מיוחד — ״לייפפאק 12״, המאפשר לאבחן בעיות בלב וגם לבצע פעולות החייאה דחופות. אנשי הרפואה חיברו את הרב מרדכי למכשיר הזה… לפתע הוא אמר שהוא מרגיש רע מאוד, ועיניו התגלגלו… המוניטור הראה דום לב! האיש ממש גסס לנגד עיניהם של מתנדבי ״הצלה״ ובני המשפחה! אנשי הרפואה השתמשו מיד בדפיברילטור, ובאמצעות מכת חשמל ״התניעו״ את לבו של הרב סולטן… לא חלפה אפילו דקה והוא חזר להכרה, החל לדבר וזיהה את הסובבים אותו. הדבר היחיד שהרב סולטן לא ידע — מה בעצם קרה?
הסיפור המופלא הזה ארוך הרבה יותר מן האירועים שהתרחשו בשעת לילה מאוחרת בביתו של הרב מרדכי סולטן.
כמה ימים קודם לכן התקשר אל מתנדב ״הצלה״ קרוב משפחתו, המתגורר באזור הררי במרחק 160 ק״מ מניו יורק. הוא סיפר שבנו מרגיש לא טוב כבר כמה ימים וחלש מאוד. הרופאים המקומיים בדקו אותו והודיעו שיש בעיות בלב. ההורים החליטו לשלוח את בנם לבית חולים גדול לילדים בפילדלפיה. לשם כך פנו ל״הצלה״. לאור חומרת המצב לקחו אנשי ״הצלה״ לרכב ציוד נוסף, שאינו נכלל בערכה הסטנדרטית ובדרך כלל אינו נלקח לקריאות. בין פריטי הציוד הללו היה גם מכשיר ״לייפפאק 12״.
הנסיעה לביתו של הילד והבאתו משם לבית החולים ארכו כמעט יום שלם. באותו יום היה צוות ״הצלה״ תשוש לחלוטין. בדרך חזרה החמיץ הנהג בטעות את הפנייה הנכונה בכביש המהיר… לאחר מכן — עוד אחת. לבסוף הם פנו, אבל הדרך שבחרו עברה בעיר, שהיה צריך לנסוע בה חמש עשרה דקות לפני שחוזרים לכביש המהיר הנכון. הצוות נאבק בעייפות בכל כוחו, היה זה באישון לילה… 3.30 בבוקר. בעת שנסע בעיירה הקטנה הזו, קיבל צוות ״הצלה״ את אותה קריאה מאשתו של הרב סולטן, ובתוך שלושים שניות היה בדיוק במקום שבו היה נחוץ…
כעת נתבונן בסיפור כולו כצופים בלתי תלויים שראו הכול מתחילתו ועד סופו.
עוד לפני שהרב סולטן התעורר כשהוא חש ברע, ה״הצלה״ שלו כבר מיהרה אליו! לא לשם הצלת הרב סולטן הוכנס לרכב המכשיר המיוחד שאינו נכלל בערכה הסטנדרטית של אנשי הרפואה של ״הצלה״. ובוודאי שלא היה אפשר לצפות שנהג עייף, שהחמיץ שתי פניות נחוצות, יביא את האמבולנס בדיוק למקום שבו יזדקקו לו כל כך! האם אפשר להאמין בצירוף מקרים כזה? אפשר, אם זוכרים תמיד את דברי חכמינו (מגילה, 13 ע״ב), שלפיהם הקב״ה ״מכין את הישועה לפני שהוא שולח את הפורענות״. לפעמים קשה מאוד לראות את יד הבורא מאחורי צירוף המקרים.
לכל אחד הסבל שלו והכאב שלו, שלעיתים קרובות גורמים לו לשכוח שכל מה שבא מהבורא הוא לטובה.
כשאנו מתקשים למצוא עבודה, לא מצליחים למצוא שידוך, נתקלים בבעיות בחינוך הילדים — בכל מצב עלינו להזכיר לעצמנו שעוד לפני שנתקלנו בבעיה, הקב״ה כבר הכין לנו פתרון. כל שנדרש מאיתנו הוא לסמוך עליו ולהאמין בכל לבנו שהוא רוצה רק בטובתנו!
רק כך יהפכו עבורנו ״צירופי המקרים האקראיים״ להשגחה פרטית מלאה, להנהגה אישית של הבורא בחיינו.
״כי אתה [אמרת]: ה׳ — מחסי, עליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהלך. כי מלאכיו יצוה לך — לשמרך בכל דרכיך״ (תהילים, 91:9-11).