טל וולודין
לעילוי נשמת דוד בן יצחק
העיתון «יתד נאמן» פרסם את סיפורו המדהים של עוזיאל, עובד בנק מפתח תקווה.
«החלטתי לשמור שבת לפני שבועיים, – מספר עוזיאל, – כשעסקתי בבקשה למתן הלוואה לאחד מלקוחות הבנק. היה לי חשוב מאוד שהכול יסתדר בהצלחה. כשהבאתי את המסמך המוכן, אמרתי למנהלת שאני מקווה שהפעם יאשרו את בקשתו, למרות הסירובים הקודמים. המנהלת, אישה שומרת מצוות, אמרה לי שכאשר אדם מקווה להשיג מטרה מסוימת, כדאי לו לקבל על עצמו מעשה ראוי כלשהו».
עוזיאל, שהבין עד כמה חשוב ללקוח לקבל את ההלוואה, החליט לשמור שבת.
«אמרתי שאני מקבל על עצמי לשמור שבת. לכל הפחות, לא אסע בשבת». בתוך יומיים הבנק אישר את בקשת ההלוואה, והלקוח פשוט הרעיף על עוזיאל דברי תודה. כך החל עוזיאל לשמור שבת.
«כעבור שבוע בדיוק הזמין אותי חברי אריאל למסיבת יום ההולדת שלו בבר “הסמטה” בתל אביב. תחילה הסכמתי. אבל ביום שישי הבנתי פתאום שאם אלך למסיבה, אצטרך לנסוע בשבת בדרך חזרה הביתה. התלבטתי מאוד. לא רציתי לצער את אריאל. פתאום הבנתי עד כמה ההחלטה לשמור שבת דורשת ויתורים על הדברים שאתה רגיל אליהם. בסופו של דבר החלטתי לשמור שבת ולא הלכתי למסיבה».
עוד לפני כניסת השבת הספיק עוזיאל לשמוע על הפיגוע בתל אביב.
«התחלתי להתקשר לחבריי, אבל איש לא ענה. כשהידיעה הנוראה התאמתה, התחלתי לרעוד. סגרתי את הטלפון והתחלתי לבכות. איני יודע למה בכיתי – האם על חבריי הפצועים, אף שאז עוד לא ידעתי מי מהם נפצע, או בגלל התחושה שהשבת הצילה אותי».
אותה שבת נעשתה חשובה מאוד לעוזיאל: «איני יכול לתאר לכם מה עבר עליי באותה שבת. שבת כזאת לא הייתה לי מעולם. הרגשתי כאילו השבת מחבקת אותי, כמו בן שחזר הביתה… עם כל הכאב על האסון, הרגשתי שאני שומר שבת לרפואתם ולעילוי נשמותיהם של חבריי. מאז אני לא מפסיק לספר כמה מהר נוכחתי שהשבת היא מקור הברכה».