כללים שיש להקפיד עליהם בחיפוש אחר זיווג
44.מותר לספר על חסרונותיו של הזולת רק כשיכולה לצמוח מכך תועלת כלשהי. אחרת, מסירת המידע הזה שוב נכללת באיסור לשון הרע.
לכן, אם אתם רואים שהאדם אינו מבין אתכם לגמרי, וכשישמע על חסרונות מסוימים יפרש הכול בצורה שגויה, צריך להתחמק מתשובה או לומר שאינכם יודעים דבר. כך גם כאשר אין נותנים בכם אמון ולא יקבלו את דבריכם, או כאשר לאדם שמברר על השידוך יש בעצמו חסרונות דומים והוא אינו מייחס להם חשיבות.
45.אם ידוע לכם שהצעירים סמכו לחלוטין על הוריהם או על מבוגרים אחרים, ואלה שכנעו אותם בכדאיות השידוך, אסור גם במקרה זה לספר על חסרונות. יש לנהוג לפי אותו כלל כשהצעירים כבר גילו את רגשותיהם, פתחו את ליבם, ובוודאי לא יהיו מוכנים לשמוע על שום חיסרון. (אין מדובר במחלה או בחסרונות הכרוכים בסכנה ובאי־נוחות רבה מאוד)
46.
אם האחראי על השידוך רואה שאחד הצדדים אינו מתייחס לחיסרון מסוים כדבר רציני, וכל מטרת הבירורים היא להשיג «קלף מנצח», אסור לספר על החיסרון הזה. הרי לאחר החתונה בני הזוג עלולים להשתמש בכך בזמן מריבה ובירור היחסים: «עכשיו אני מבין למה אמרו שאת…», «השכנה שלך לשעבר הזהירה אותי. היא סיפרה לי איזה אופי יש לך…».
גם במקרים שבהם מותר לספר לאחרים על חסרונות, צריך לוודא שלא ייגרם לאדם נזק גדול יותר מזה שהיה נגרם לו על פי דין תורה. לכן, אם ידוע שהאדם ששואל אתכם יפרסם את המידע שיקבל, או אם המידע עלול לפגוע באנשים ולזרוע איבה, אסור לספר על כך לאחרים.
47.
אם בילדותו אדם גנב, חילל שבת או עשה דברים לא טובים אחרים, וכעת תיקן את דרכיו לחלוטין, אסור לספר על כך לאחרים עכשיו. רק אם אתם רואים ממעשים מסוימים שעדיין לא השתחרר מהרגליו הרעים, מותר להזהיר על כך את הצד השני.
48.אם מדובר באדם שבעבר התנהג בחוסר צניעות רב והיה מוכר לרבים כמופקר וחסר רסן, או שהוטבל לנצרות וכדומה, ואתם מתבקשים לספר על אישיותו ועל שנות נעוריו, צריך להתייעץ עם רב מנוסה. מצד אחד, הוא כבר חזר לחיק היהדות, וכעבור כמה שנים כבר חדלו לראות בו עבריין, ואז, אם תחשפו סיפורים מסוימים מן העבר, תחזירו לו את התדמית השלילית, תקלקלו את השידוך ואת כל חייו. מצד שני, עבירות חמורות כאלה והתנהגות נוראה כל כך מעידות על השחתה חמורה ביותר.