שידוכים (שידוך) - מי שעוסק בשידוכים

כללים שיש להקפיד עליהם בחיפוש אחר זיווג

49.

אסור לספר על מעשים המעידים על בורות או על חוצפה, אם לא הייתה בהם עבירה על דין תורה.

*** ראובן סיכם עם גוי על קניית בית במחיר של 100 אלף רובל. לשמעון נודע על כך, והוא הציע לגוי סכום גדול יותר. הגוי, בלי לחשוב הרבה, החליט למכור את הבית לשמעון. לכאורה, שמעון נהג בחוסר הגינות. אולם בהלכה יש דעה שלפיה לא הייתה כאן עבירה על דין תורה.

אולם במקרה כזה צריך לבדוק כיצד הצד השני מתייחס למעשים כאלה.

50.

מותר לספר על חסרונותיהם של אנשים אחרים רק כשיש בכך צורך גדול ותועלת, וכן ודאות שהמידע מדויק. אם אפשר להימנע משיחה כזו, עדיף לעשות זאת. אפשר לנסות פשוט לשכנע את האדם שהשידוך אינו מתאים לו.

בנוסף, אם סיפרו לכם לתועלת העניין על חסרונותיו של הבחור, צריך לבדוק עד כמה אנשים אלה מכירים את הלכות לשון הרע ואם הם מקפידים עליהן.

51.

אם בשל חסרונות מסוימים הוחלט לדחות את השידוך, צריך להסביר לאחרים שכל הסיבה לסירוב היא למעשה חוסר התאמה ניכר באופי, או משהו אחר. אך אסור לספר את הסיבות האמיתיות. צריך לעשות הכול כדי שאיש לא ייפגע וכדי שלא יתרבו הרכילויות.

אם אחד הצדדים ביטל את השידוך, מותר לצד השני לומר שהשידוך התבטל שלא באשמתו, אך אין צורך להרחיב על כל הפרטים.

52.

מותר לדבר על החסרונות עם אדם שתפקידו להפגיש בין שני אנשים ולעזור להם להעריך נכונה זה את זה או את המצב בכללותו. אדם חכם יכול להזהיר מפני חסרונות בלי לעורר רגשות שליליים כלשהם. הוא גם יספר על המעלות ועל כך שידיעה מראש על חסרונות מסוימים יכולה למנוע סכסוכים רבים במשפחה.

אדם העוסק בשידוכים צריך להיות הגון וירא שמיים. נדרשת ממנו זהירות מרבית בדיבורו, שכן הפצת כל מידע שלילי על אדם אחר ללא צורך היא עבירה על איסור חמור. ועל אחת כמה וכמה צריך להיזהר בשיחה עם עמיתיו, כדי שלא לחרוג מגבולות המותר על פי ההלכה.