הרבנית לאה גנס
אבל מה אם אדם כלל אינו מרוצה מחלקו? אם חייו כלל אינם לרוחו? איך נוכל לומר לו: שמח במה שיש?
השמחה בחלקו של אדם נובעת מאמונה, מן ההבנה: כל מה שאני צריך בעולם הזה כדי למלא את ייעודי, הקב״ה נתן לי.
לפעמים אדם מרגיש שחסר לו משהו; הוא אינו מרגיש שלם, לא מבחינה גופנית ולא מבחינה רוחנית. «הייתי רוצה שיהיו לי מידות טובות יותר». «הייתי רוצה ליהנות מבריאות טובה יותר». «מדוע השכן שלי מצליח יותר בכל דבר, מדוע הולך לו?» «מדוע קשה לי להתפלל עד הסוף בלי להסיח את דעתי, ואילו השכן שלי מצליח בכך בקלות?» «מדוע השכנה שלי יכולה לעסוק בחסד מהבוקר ועד הערב, ומכנסת אצלה ילדים מכל הבניין לאמירת תהילים, ואני לא יכולה?» «הכישורים שלה אינם טובים משלי – מדוע היא מקבלת במבחנים ציונים של «מצוין», ואני לא?».
מחשבות כאלה אינן נכונות. על האדם לשאוף מעלה, אך לא להביט על עצמו בזלזול. הוא אינו צריך לראות בעצמו חוסר יכולת וחסרונות. הקב״ה ברא כל אחד עם מערך מסוים של תכונות, עתודות פנימיות וכוחות. איש בעולם אינו יכול למדוד את עצמו לפי אדם אחר; לכל אחד משאבים שונים, משום שלכל אחד מטרות שונות.
יש להתחזק באמונה: «ה' ברא אותי כפי שאני, עם האפשרויות האלה ועם הכוחות האלה; פירוש הדבר שזה מה שהוא רוצה ממני».
אין צורך להיות «רבי עקיבא איגר שני». יש להשתדל לממש את עצמנו, להגיע למקסימום שלנו באמצעים העומדים לרשותנו – במה שניתן לנו. ואז לא יהיו סיבות לעצב ולדיכאון. אם נשווה את עצמנו היום לעצמנו אתמול ונראה את ההתקדמות שלנו, לא יהיו סיבות לייאוש. אין מקום להשוואה לאחרים – כל אחד רואה את עצמו כיחיד בעולם, משום שאיש אינו יכול לבצע את המשימה שלו, ורק לו ניתנו המשאבים לכך. אפשר לקבל ביתר קלות את עצמך כפי שאתה. את החלק הגופני שלך – הגוף – ואת החלק הרוחני שלך.
כשאדם מקבל את עצמו באמת, כלומר מקבל את המשאבים שלו ואת המשימה הייחודית לו, הוא חי בהרמוניה עם עצמו, והדבר מביא לו שמחה.
זוהי שמחה אמיתית, שמחה של אמת. אבל זו גם עבודה יומיומית.
הרב וולבה, בספרו «עלי שור», מציע להתבונן היטב בשתי ברכות שאנו אומרים בבוקר: «שעשה לי כל צרכי» ו«המכין מצעדי גבר». לפני אמירת כל אחת מהן, על האדם לעצור ולחשוב:
- אני מאמין באמונה שלמה שהקב״ה עשה עבורי כל מה שאני צריך. אין דבר שאני זקוק לו וה' לא נתן לי. אילו הייתי זקוק לו, הוא היה מספק לי אותו, ואם אין לי אותו – סימן שאינני זקוק לו. עם מה שיש לי, אני יכול להגיע למטרתי.
- אני מאמין באמונה שלמה שהקב״ה מכוון את צעדיי ומוביל אותי בדרך שלי.
המשך יבוא