הרבנית לאה גנס
שיעור שלישי. אנחנו שייכים ליעקב
עוד שיעור מיעקב אבינו, שיעור חשוב מאוד עבורנו מתוך חייו, על פי העיקרון: “מעשה אבות סימן לבנים”. כשיעקב שולח לעשו מקנה במתנה, הוא מזהיר את העבדים שעשו עשוי לרצות יותר ממה שנותנים לו. “ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו, ויאמר אל עבדיו: עברו לפני ורווח תשימו בין עדר ובין עדר. ויצו את הראשון לאמר: כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר: למי אתה (עובד) ואנה תלך? ולמי אלה לפניך? ואמרת: לעבדך ליעקב; מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו” (בראשית, 32:17-19).
מה בעצם שואל עשו? הוא רואה את העדרים שיעקב שלח אליו, אך בעלי החיים אינם מספיקים לו, והוא רוצה לקחת לעצמו גם את העבדים שמוליכים את העדרים האלה! זו משמעות שאלתו: “למי אתה?”, כלומר “גם אתה שייך לי?”. אבל יעקב מכיר את החמדנות ואת חוסר השובע של אחיו. הוא גם יודע שבשום אופן אסור למסור לעשו את עבדיו, שבבית יעקב מקיימים מצוות, ואילו בבית עשו ישקעו בטומאה!
לכן העבדים היו צריכים לענות: “אנחנו (שייכים) לעבדך יעקב”, ולא נעבור אליך!
איזה שיעור אנו לומדים מכאן? החפץ חיים כותב שבימינו (הוא כותב על זמנו, אבל בימינו – על אחת כמה וכמה) הורים מוסרים את ילדיהם לבית עשו תמורת “תעודות”, תמורת “השכלה”. מבטיחים לנו תעודות מוכרות, תארים אקדמיים וסידור עבודה. לא ידוע אם יקיימו את הבטחתם, אבל הילדים כבר יוצאים מתחום השפעתנו. גם אם לילד עצמו יש מידות נפלאות ונשמה גבוהה וצדיקה, הרי שבהיותו במקום כזה יש לו כל הסיכויים להתקלקל. עכשיו משפיעים עליו מורים ומרצים, שסביר להניח שלא תהיה בהם יראת שמיים.
ידוע שקשה לילדים לעמוד מול השפעת הסביבה, ולכן הורים צריכים לחשוב היטב היטב כשהם בוחרים מקום לימודים לילדיהם.
אם ההחלטה התקבלה בהשפעת גובה המלגה המשולמת באותו מוסד להשכלה גבוהה, אך לא ביררו די הצורך מהו צביונו המוסרי של המוסד, אין פלא שעם הזמן הילד יתחיל להידרדר עוד ועוד ולקיים פחות ופחות מצוות, עד שנתחיל להתריע – אבל מאוחר מדי. יש מוסדות להשכלה גבוהה שניתן אישור למסלול הדתי שלהם (כלומר, הוא אכן דתי), אבל צריך לברר בקפדנות על כל מקום לימודים.
המשך יבוא
הכינה: גב׳ זיסי סקרז׳ינסקאיה