בעולמנו השתנו דברים רבים לרעת המשפחה.
המתירנות והפריצות הפכו לנורמה בחיים, ותפקידיהם הייחודיים (והשונים) של הגבר והאישה במשפחה הפכו למושא ללעג. ברוך ה', בעם היהודי הדבר ניכר פחות, אך גם אנו נתונים להשפעות מבחוץ.
שוויון הזכויות והאמנציפציה הביאו לטשטוש הגבולות בתוך המשפחה.
בימינו יש דעה שאישה חייבת להסב בליל הסדר. בעבר הדבר נגע רק לנשים חשובות וכיום מדובר בכל הנשים. תכונותיהם של בני הזוג השתנו במידה ניכרת, אך המאפיינים הפנימיים של הגבר והאישה נשמרו, וחשוב להבין זאת. האישה נותרה עקרת הבית, העוברת בקלות מן העבודה לענייני הבית. עבור הגברים המעבר הזה עדיין קשה. הגבר צריך, כביכול, לפשוט את המקטורן ולהסיר את הכובע כדי להיות לבעל ולאב.
כוחו של הגבר בכך שהוא יוצר ומשיג. כוחה של האישה בכך שהיא הופכת את מה שהשיג הגבר לדבר מועיל, יפה ובעל משמעות.
הגבר מביא הביתה גרגירי תבואה, והאישה הופכת אותם לבצק, ואחר כך — ללחם. כאשר התקלל אדם הראשון שיאכל את לחמו בזיעת אפיו, הוא בכה מרוב השפלה: האם אוכל גרגירים כמו חמור? אז אמר לו הקב"ה שהוא יאכל לחם שתכין אשתו.
כשאנו רואים חדרים במעונות של בחורים ושל בחורות, אנו מבינים היטב את ההבדל העצום ביניהם. ההבדל הזה נעשה משמעותי עוד יותר כשמדובר בהשלמה ההדדית בין הגבר לאישה בתוך המשפחה. בין בני הזוג צריכות להתעורר משיכה הדדית ושאיפה לאחדות בכל דבר. מתוך אחדות כזאת הם יעברו את כל חייהם, יזכו לגדל ילדים, ויראו את משפחותיהם ואת נכדיהם.
ב"שבע ברכות" מופיעות המילים רעים האהובים ("ידידים אהובים"). על מה מדובר כאן?
אדם בהחלט יכול להפסיק לאהוב את מה שאינו מתאים לו. היא שכחה להכין ארוחת צהריים — והוא הפסיק לאהוב אותה, הוא שכח להוציא את האשפה — והיא הפסיקה לאהוב אותו. המושג "אהוב" משמעו הכרה במעמדו של בן הזוג, שבה האדם עצמו חושב כיצד להביא לכך שבן זוגו יאהב אותו. הוא שמח — והיא שמחה איתו, היא מנגנת בפסנתר — והוא מלווה אותה בגיטרה. כשהאדם חושב על מה שהאחר אוהב, הוא מתגבר על האנוכיות שלו. התנהגות כזאת גורמת לבן הזוג לומר: "אני אוהב אותך", וזה יהיה ביטוי לאחדות ביניהם.
במצוות הצדקה נאמר שיש להגיש את העזרה שהמבקש רוצה בה.
תארו לעצמכם אדם שממש אין לו מה לאכול, הוא אינו יכול לשלם שום חשבון, ומסלקים אותו מדירתו. ובכל זאת הוא אומר שהוא זקוק למכונית מהדגם החדש ביותר. והוא מציג מכתבי המלצה מרבנים המבקשים לעזור לו. זהו עשיר שירד מנכסיו, ומעולם בחייו לא נסע באוטובוס. מבחינתו, מכונית ועוזרת בית הן המינימום. יש מצווה לעזור לו, אף שלפי הבנתנו מדובר במותרות מובהקים. היכולת להתעלות מעל לרצונותינו ולהבין מה האחר צריך היא שנקראת רעים האהובים. כשבני זוג מגיעים למצב כזה, מתגשם מה שאנו מבקשים ב"שבע ברכות": "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך (האדם) בגן עדן מקדם".