זיסי סקרז׳ינסקיה
בניו של המשגיח הצדיק, הרב אליהו לופיאן (זצ״ל), מסרו בשמו:
״ידוע לי מרבותיי שנשים שבימים הנוראים (בימי היראה) נשארות בבית (ואינן הולכות לבית הכנסת להתפלל עם כל הציבור), משום שהן נאלצות לטפל בתינוקות ובילדים קטנים, אינן זקוקות לתפילה בציבור ולאווירה המרוממת שנוצרת בבית הכנסת כדי שתפילותיהן יעלו אל הקב״ה.
לאימהות הללו יש ערוץ ישיר אל כיסא הכבוד של הקב״ה, דווקא בזמן הקצר שנותר להן בין מטלותיהן ושאותו הן יכולות להקדיש לתפילה.
הן מתקרבות לעולמות העליונים יחד עם כל העדה הקדושה, שעומדת שעות ארוכות בתפילה, ומכתירה את ה׳ בכתרו, ומבקשת רחמים ממלך מלכי המלכים, היושב על כיסא רם ונישא״.
נוסף על כך, בספר ״צדיק כתמר יפרח״ מובא בשם רבנו, הרב א. י. ל. שטיינמן, בעל הספר ״אילת השחר״ (זצוק״ל):
״אם העוסקת בטיפול בילדיה הקטנים, ובקושי מספיקה לפתוח מחזור בימי ראש השנה, אינה צריכה להילחץ ולדאוג שבגלל זה תהיה לה שנה לא טובה. להפך, בזכות המצווה שהיא נאלצת לעסוק בה — הטיפול בילדים קטנים — תזכה לשנה טובה!״
כשילדיו של החפץ חיים היו קטנים, הוא אמר לאשתו שהיא פטורה מהתפילה (בחג).
ליקט מרדכי זאב, תרגום: ז. סקרז׳ינסקיה