הרב איסר זלמן מלצר
ראש ישיבת «עץ חיים», חכם התורה הדגול הרב איסר זלמן מלצר, מביא בספרו «אבן האזל» סיפור מתוך «מדרש רבה»:
אחד מחכמי אתונה שביוון שמע שילדי ירושלים פיקחים מאוד. הוא החליט לנסוע לירושלים כדי לבדוק בעצמו את מה שמספרים האנשים.
כשהגיע ליעד מסעו ופגש ילד יהודי בשוק בירושלים, שאל אותו החכם מאתונה: «בידי שתי גבינות עיזים. אחת עשויה מחלב של עז שחורה, והאחרת מחלב של עז לבנה. האם תוכל לומר לי איזו מהגבינות עשויה מחלבה של איזו עז?»
מה עשה הילד? הלך לחנות והביא משם שתי ביצי תרנגולת. אמר לחכם מאתונה: «את אחת הביצים האלה הטילה תרנגולת שחורה, ואת האחרת תרנגולת לבנה. ענה לי בבקשה, איזו תרנגולת הטילה איזו ביצה? כשתענה על שאלתי, אענה על שאלתך»
הרב מלצר מסביר את משמעות הדברים במדרש הזה: בין החכמים היה נהוג לדבר ברמזים, וכך כבר בתחילת השיחה היה אפשר לברר אם בן השיח הוא אדם חכם ואם הוא מבין את משמעותה האמיתית של השאלה. לכן שאל החכם היווני שאלה שנשמעה חסרת פשר לחלוטין, אך הסתירה בתוכה עומק אמיתי. למה התכוון באמת?
«אתם, היהודים, רואים בעצמכם בנים אהובים של הקב״ה, שבחר בכם מכל העמים. אבל אם תסתכל על שתי הגבינות, תראה שאין ביניהן שום הבדל, אף שהן עשויות מחלב של עיזים שונות. אני מכיר יהודים ביוון שניתקו כל קשר עם היהדות וחיים כלא יהודים. אבל מה אתם טוענים? "למרות הכול, הם תמיד נשארים יהודים". אני מוכן להסכים שאם יהודי מקיים את חוקי התורה ולומד אותה, הדבר הופך אותו לטוב ולנעלה יותר. אבל איך אפשר להסכים לטענה שגם יהודי שעזב את דרך התורה ואין לו שום קשר עם היהדות יישאר תמיד יהודי? במה הוא "טוב יותר" מהלא יהודים שסביבו?»
וזו הייתה תשובתו של הילד היהודי: «אכן, אי אפשר להבין את המהות היהודית באמצעות דוגמת הגבינות, אבל אפשר להבין אותה באמצעות דוגמת הביצים. שתי ביצים של תרנגולות שונות דומות זו לזו בדיוק כמו שתי גבינות של עיזים שונות. אבל אם תרנגולת תדגור על הביצים ותחמם אותן בחום גופה, כעבור זמן מה יבקעו מהן אפרוחים, ואז יהיה אפשר לראות איזו ביצה הטילה איזו תרנגולת — הרי האפרוחים יהיו דומים בצבעם לתרנגולת האם».