הרב איסר זלמן מלצר (1870–1953) נולד במיר ונמנה עם דור המורים שחיבר בין ישיבות מזרח אירופה לבין מרכז התורה שהתפתח בירושלים. בוולוז׳ין למד אצל הנצי״ב, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ואצל הרב חיים סולובייצ׳יק. גם לימודיו בראדין אצל החפץ חיים היו שלב חשוב בעיצובו.
מסלוצק לירושלים
בשנת 1894 החל ללמד בסלבודקה, ובשנת 1897 התמנה לראש הישיבה בסלוצק. בהמשך כיהן גם כרב העיר. לאחר המהפכה המשיך לתמוך בקהילה ובלימוד התורה למרות הרדיפות. בשנת 1923 עבר לקלצק, שבה כבר פעלה הישיבה שהמשיכה את מסורת סלוצק. בשנת 1925 השתקע בירושלים והתמנה לראש ישיבת עץ חיים.
הספר המזוהה עם שמו
חיבורו המרכזי, אבן האזל, הוא עיון מפורט במשנה תורה לרמב״ם. הכרך הראשון יצא בירושלים בשנת 1935. בבירור לשון הרמב״ם משווה המחבר את דבריו לסוגיות התלמוד ולפירושי הראשונים. זהו ספר ללימוד מעמיק, ולא מדריך מקוצר להלכות היום־יום.
אשתו, הרבנית בילא הינדא, הייתה שותפה בהכנת כתבי היד ובהוצאת הספרים. בהקדמה מציין המחבר את עבודתה בהעתקת הדברים ובטיפול בהדפסה ובהפצה. פרט זה מגלה את השותפות המשפחתית שמאחורי היצירה התורנית רחבת ההיקף.
מורה לדורות של תלמידים
מורשתו כוללת את ספריו ואת תלמידיו, שהמשיכו ללמד בארצות שונות. תולדותיו מאירות את העברת מסורת הישיבות בימי מלחמות, נדודים ובנייה מחדש של מרכזי תורה. בקריאת סיפורים עליו ראוי להבחין בין אירועים מתועדים לבין עיבודים חינוכיים מאוחרים.