רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב נולד בשלהי המאה השמונה־עשרה ונפטר בשנת 1841. הוא היה רב קהילה ומורה חסידי בגליציה. בספרות התורנית הוא מכונה פעמים רבות בעל בני יששכר, על שם חיבורו הידוע ביותר. הכוונה למחבר מדינוב, ולא לבני משפחת שפירא המאוחרים שנשאו שם זהה.
רבותיו וקהילותיו
עולמו הרוחני קשור למורים החסידיים רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז׳ניץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוא כיהן ברבנות בכמה קהילות, ובהן דינוב ומונקאטש. חיבוריו משלבים למדנות תלמודית והלכתית עם קריאה חסידית במקורות הקבלה.
הזמן היהודי בבני יששכר
בני יששכר מסודר סביב חודשי השנה היהודית, המועדים, השבת וראש חודש. הסדר הזה מזמין לראות בלוח השנה רצף של נושאים רוחניים, שהאדם שב אליהם מדי שנה. המחבר בוחן דברי חז״ל, תפילה ומצוות בזיקה לאופיו של כל זמן.
בין ספריו האחרים: אגרא דכלה על התורה, אגרא דפרקא, הכולל דברי עיון והדרכה, ודרך פקודיך, העוסק במצוות. קיומם של חיבורים אלו מתועד בקטלוגים של ספריות ובמהדורות שהשתמרו.
כיצד לקרוא פירוש חסידי
בספריו יש להבחין בין דיון הלכתי, הדרכה מוסרית ופירוש בדרך הסוד. לא כל הסבר סמלי הוא תיאור מילולי של אירוע או הוראה מחייבת. שמירת שם החיבור וההפניה המדויקת מסייעת לחזור אל המקור, להבין את הקשרו ולברר את מקומו של הרעיון בתוך תורת המחבר.