הרב יהונתן אייבשיץ נולד בשלהי המאה השבע־עשרה ונפטר בשנת 1764. פעילותו קשורה לפראג, למץ ולקהילות המאוחדות אלטונה, המבורג וונדסבק, הידועות בראשי התיבות אה״ו. הוא היה מורה לתלמוד, רב קהילה ודרשן; צדדים שונים אלו של פועלו משתקפים בחיבורים מסוגות שונות.
רב ומורה
לאחר שלמד אצל הרב מאיר אייזנשטאט ואצל מורים נוספים, התפרסם בעולם התורה של פראג. בשנת 1741 התמנה לרב במץ, ובהמשך עמד בראש קהילות אה״ו. הוא חי בתקופה של פעילות דתית ורוחנית ערה ביהדות אירופה, כאשר הנהגת קהילה שילבה הוראה, דרשה והכרעה בשאלות מעשיות.
שלושה תחומים בחיבוריו
אורים ותומים עוסק בחושן משפט, חלק השולחן ערוך הדן בדיני ממונות ובענייני משפט. כרתי ופלתי עוסק בהלכות שבחלק יורה דעה. חיבורים אלו דורשים היכרות עם הסוגיות התלמודיות והמקורות ההלכתיים הנדונים בהם.
תחום אחר מיוצג ביערות דבש, קובץ דרשות העוסק בתשובה, בתפילה ובאחריות מוסרית. כאן פרשנות המקורות פונה אל חייו הרוחניים של השומע. להבחנה בין הסוגות יש חשיבות: אין להפוך כל אמירה ציורית בדרשה לפסק הלכה למעשה.
ההקשר ההיסטורי
שמו קשור גם למחלוקת הקשה עם הרב יעקב עמדין, שהאשים אותו בנטייה נסתרת לשבתאות. הרב אייבשיץ דחה את ההאשמות. בביוגרפיה קצרה ראוי לציין את המחלוקת בלי להציג את עמדות הצדדים כמסקנה שאינה שנויה במחלוקת. ספריו עצמם מאפשרים לפגוש את תורתו ישירות, תוך ציון החיבור והמקום המדויק בו.
מאמרי המחבר במגזין שלנו
- על תפילת ״שמונה עשרה״ - ביאור ברכות ״מודים״ ו״שים שלום״
- על תפילת "שמונה עשרה" - ברכות ירושלים
- על תפילת «שמונה עשרה» - ביאור הברכות האמצעיות
- על תפילת ״שמונה עשרה״ - ביאור הברכות